חרוט בזהות
להיות מתבגר בשנות ה־2000 הרגיש הרבה פעמים כאילו אני חי בין 2 עולמות. בין עולם העבר האנלוגי לבין עולם העתיד הדיגיטלי שהיה אז בתחילת דרכו. היינו נוסעים לדיזינגוף סנטר וקונים דיסקים, גוזרים פוסטרים מתוך מגזינים ותולים אותם באותו החדר שבו המחשב שלנו עבד המון שעות כדי להוריד תכנים פיראטיים דרך תוכנות עם לוגו מפוקסל וממשק מפוקפק. היה משהו קסום ומוזר במחיצה הזו בין שתי התקופות, סוג של איזון קוסמי כזה שהרגיש מאוד טבעי.
גדלתי אז לתוך תרבות השוליים ושמעתי בעיקר היפ־הופ ומטאל. לא היה דבר ויזואלי שהערכתי יותר מקעקועים, חולצות של להקות ואופנת רחוב. האמת היא שאת כל הכסף מבר המצווה שלי בזבזתי ביום שאחרי על 5 זוגות של נעלי Vans בדיזינגוף סנטר (אני לא מתחרט על זה עד היום). כל אלו לא היו רק חלק מהתרבות והאסתטיקה של התקופה, אלא רצון להיות חלק ממשהו גדול יותר וניסיון מתמיד לחפש דרכים ויזואליות לבטא את עצמי.
להיות מתבגר בשנות ה־2000 הרגיש הרבה פעמים כאילו אני חי בין 2 עולמות. בין עולם העבר האנלוגי לבין עולם העתיד הדיגיטלי שהיה אז בתחילת דרכו. היינו נוסעים לדיזינגוף סנטר וקונים דיסקים, גוזרים פוסטרים מתוך מגזינים ותולים אותם באותו החדר שבו המחשב שלנו עבד המון שעות כדי להוריד תכנים פיראטיים דרך תוכנות עם לוגו מפוקסל וממשק מפוקפק. היה משהו קסום ומוזר במחיצה הזו בין שתי התקופות, סוג של איזון קוסמי כזה שהרגיש מאוד טבעי.
גדלתי אז לתוך תרבות השוליים ושמעתי בעיקר היפ־הופ ומטאל. לא היה דבר ויזואלי שהערכתי יותר מקעקועים, חולצות של להקות ואופנת רחוב. האמת היא שאת כל הכסף מבר המצווה שלי בזבזתי ביום שאחרי על 5 זוגות של נעלי Vans בדיזינגוף סנטר (אני לא מתחרט על זה עד היום). כל אלו לא היו רק חלק מהתרבות והאסתטיקה של התקופה, אלא רצון להיות חלק ממשהו גדול יותר וניסיון מתמיד לחפש דרכים ויזואליות לבטא את עצמי.
להיות מתבגר בשנות ה־2000 הרגיש הרבה פעמים כאילו אני חי בין 2 עולמות. בין עולם העבר האנלוגי לבין עולם העתיד הדיגיטלי שהיה אז בתחילת דרכו. היינו נוסעים לדיזינגוף סנטר וקונים דיסקים, גוזרים פוסטרים מתוך מגזינים ותולים אותם באותו החדר שבו המחשב שלנו עבד המון שעות כדי להוריד תכנים פיראטיים דרך תוכנות עם לוגו מפוקסל וממשק מפוקפק. היה משהו קסום ומוזר במחיצה הזו בין שתי התקופות, סוג של איזון קוסמי כזה שהרגיש מאוד טבעי.
גדלתי אז לתוך תרבות השוליים ושמעתי בעיקר היפ־הופ ומטאל. לא היה דבר ויזואלי שהערכתי יותר מקעקועים, חולצות של להקות ואופנת רחוב. האמת היא שאת כל הכסף מבר המצווה שלי בזבזתי ביום שאחרי על 5 זוגות של נעלי Vans בדיזינגוף סנטר (אני לא מתחרט על זה עד היום). כל אלו לא היו רק חלק מהתרבות והאסתטיקה של התקופה, אלא רצון להיות חלק ממשהו גדול יותר וניסיון מתמיד לחפש דרכים ויזואליות לבטא את עצמי.
להיות מתבגר בשנות ה־2000 הרגיש הרבה פעמים כאילו אני חי בין 2 עולמות. בין עולם העבר האנלוגי לבין עולם העתיד הדיגיטלי שהיה אז בתחילת דרכו. היינו נוסעים לדיזינגוף סנטר וקונים דיסקים, גוזרים פוסטרים מתוך מגזינים ותולים אותם באותו החדר שבו המחשב שלנו עבד המון שעות כדי להוריד תכנים פיראטיים דרך תוכנות עם לוגו מפוקסל וממשק מפוקפק. היה משהו קסום ומוזר במחיצה הזו בין שתי התקופות, סוג של איזון קוסמי כזה שהרגיש מאוד טבעי.
גדלתי אז לתוך תרבות השוליים ושמעתי בעיקר היפ־הופ ומטאל. לא היה דבר ויזואלי שהערכתי יותר מקעקועים, חולצות של להקות ואופנת רחוב. האמת היא שאת כל הכסף מבר המצווה שלי בזבזתי ביום שאחרי על 5 זוגות של נעלי Vans בדיזינגוף סנטר (אני לא מתחרט על זה עד היום). כל אלו לא היו רק חלק מהתרבות והאסתטיקה של התקופה, אלא רצון להיות חלק ממשהו גדול יותר וניסיון מתמיד לחפש דרכים ויזואליות לבטא את עצמי.
הפעם הראשונה שבה התאהבתי בקעקועים הייתה בחופש הגדול של כיתה ח׳, ערוץ MTV היה פתוח בלי הפסקה על ערוץ להיטי המטאל, ושם ראיתי בפעם הראשונה קליפ של Bullet For My Valentine שבו הגיטריסט נכנס לפריים בצורה מאוד דרמטית עם הרבה אפקטים, דיסטורשן ברקע, עם קעקוע ענק על הכתף. הייתי מהופנט לגמרי מכל הדבר הזה… התחלתי לשים לב מאז לקעקועים של כל האומנים בלהקות שאהבתי והרגשתי שככל שאני יותר מתעמק ומבין את הקעקועים של האומנים אני גם מתחבר יותר למשמעות מאחורי המוזיקה שלהם.
הפעם הראשונה שבה התאהבתי בקעקועים הייתה בחופש הגדול של כיתה ח׳, ערוץ MTV היה פתוח בלי הפסקה על ערוץ להיטי המטאל, ושם ראיתי בפעם הראשונה קליפ של Bullet For My Valentine שבו הגיטריסט נכנס לפריים בצורה מאוד דרמטית עם הרבה אפקטים, דיסטורשן ברקע, עם קעקוע ענק על הכתף. הייתי מהופנט לגמרי מכל הדבר הזה… התחלתי לשים לב מאז לקעקועים של כל האומנים בלהקות שאהבתי והרגשתי שככל שאני יותר מתעמק ומבין את הקעקועים של האומנים אני גם מתחבר יותר למשמעות מאחורי המוזיקה שלהם.
הפעם הראשונה שבה התאהבתי בקעקועים הייתה בחופש הגדול של כיתה ח׳, ערוץ MTV היה פתוח בלי הפסקה על ערוץ להיטי המטאל, ושם ראיתי בפעם הראשונה קליפ של Bullet For My Valentine שבו הגיטריסט נכנס לפריים בצורה מאוד דרמטית עם הרבה אפקטים, דיסטורשן ברקע, עם קעקוע ענק על הכתף. הייתי מהופנט לגמרי מכל הדבר הזה… התחלתי לשים לב מאז לקעקועים של כל האומנים בלהקות שאהבתי והרגשתי שככל שאני יותר מתעמק ומבין את הקעקועים של האומנים אני גם מתחבר יותר למשמעות מאחורי המוזיקה שלהם.
הפעם הראשונה שבה התאהבתי בקעקועים הייתה בחופש הגדול של כיתה ח׳, ערוץ MTV היה פתוח בלי הפסקה על ערוץ להיטי המטאל, ושם ראיתי בפעם הראשונה קליפ של Bullet For My Valentine שבו הגיטריסט נכנס לפריים בצורה מאוד דרמטית עם הרבה אפקטים, דיסטורשן ברקע, עם קעקוע ענק על הכתף. הייתי מהופנט לגמרי מכל הדבר הזה… התחלתי לשים לב מאז לקעקועים של כל האומנים בלהקות שאהבתי והרגשתי שככל שאני יותר מתעמק ומבין את הקעקועים של האומנים אני גם מתחבר יותר למשמעות מאחורי המוזיקה שלהם.
בעיניי קעקועים הם ביטוי ויזואלי של גם-וגם. מצד אחד הם משהו מאוד אינדיבידואלי עם אמירה אישית, אבל הם גם השתייכות לקולקטיב שנע סביב אותם הערכים.
בעיניי קעקועים הם ביטוי ויזואלי של גם-וגם. מצד אחד הם משהו מאוד אינדיבידואלי עם אמירה אישית, אבל הם גם השתייכות לקולקטיב שנע סביב אותם הערכים.
בעיניי קעקועים הם ביטוי ויזואלי של גם-וגם. מצד אחד הם משהו מאוד אינדיבידואלי עם אמירה אישית, אבל הם גם השתייכות לקולקטיב שנע סביב אותם הערכים.
בעיניי קעקועים הם ביטוי ויזואלי של גם-וגם. מצד אחד הם משהו מאוד אינדיבידואלי עם אמירה אישית, אבל הם גם השתייכות לקולקטיב שנע סביב אותם הערכים.
קעקועים בעולם ההיפ־הופ של שנות ה־2000 התאפיינו בעיקר בסגנון ריאליסטי שחור-אפור, סמלי דת או סמלי כנופיות וקעקועים טיפוגרפיים של מילים או משפטים משמעותיים. קעקועים שימשו לסצנת ההיפ־הופ ככלי נוסף לביטוי עצמי כמו אופנת הרחוב, המילים לשירים והגרפיטי. לאמינם למשל, יש על היד קעקוע של היילי (הבת שלו), שהיא גם נושא ליותר מ־20 שירים שלו. טופאק קיעקע על הבטן שלו קעקוע טיפוגרפי שכתוב בו "THUG LIFE" שהאות I מוחלפת בכדור של אקדח, מה שנותן רמז לתוכן של השירים שלו, לרקע ממנו הוא מגיע - וכמובן למוות שלו.
בתרבות הרוק, הפאנק והמטאל קעקועים היו בדרך כלל ציוריים וגדולים יותר פיזית, הסגנונות היו מאוד מגוונים אבל מוטיבים בולטים היו חיות (כמו סוסון הים על הרגל של רנדי בליית׳ מלהקת- Lamb of God),יצורי פנטזיה למיניהם כמו דרקונים, קעקועים יפניים (כמו דג הקוי בחצי השרוול של צ'סטר בנינגטון מלהקת- Linkin Park) וכמובן הרבה קעקועים סביב מוטיב המוות - גולגלות ושלדים, שדים ומלאך המוות (גולגולת עם כנפיים על החזה של אוליבר סייקס מלהקת- Bring me the Horizon). הקו המנחה היה - גדול ובולט, וכשראית מטאליסט עם קעקוע שרוול על כל היד בעצם הסתכלת על אדם שהתחייב לסגנון החיים הזה. ואני הערכתי את ההתחייבות הויזואלית הזו מאוד.
קעקועים בעולם ההיפ־הופ של שנות ה־2000 התאפיינו בעיקר בסגנון ריאליסטי שחור-אפור, סמלי דת או סמלי כנופיות וקעקועים טיפוגרפיים של מילים או משפטים משמעותיים. קעקועים שימשו לסצנת ההיפ־הופ ככלי נוסף לביטוי עצמי כמו אופנת הרחוב, המילים לשירים והגרפיטי. לאמינם למשל, יש על היד קעקוע של היילי (הבת שלו), שהיא גם נושא ליותר מ־20 שירים שלו. טופאק קיעקע על הבטן שלו קעקוע טיפוגרפי שכתוב בו "THUG LIFE" שהאות I מוחלפת בכדור של אקדח, מה שנותן רמז לתוכן של השירים שלו, לרקע ממנו הוא מגיע - וכמובן למוות שלו.
בתרבות הרוק, הפאנק והמטאל קעקועים היו בדרך כלל ציוריים וגדולים יותר פיזית, הסגנונות היו מאוד מגוונים אבל מוטיבים בולטים היו חיות (כמו סוסון הים על הרגל של רנדי בליית׳ מלהקת- Lamb of God),יצורי פנטזיה למיניהם כמו דרקונים, קעקועים יפניים (כמו דג הקוי בחצי השרוול של צ'סטר בנינגטון מלהקת- Linkin Park) וכמובן הרבה קעקועים סביב מוטיב המוות - גולגלות ושלדים, שדים ומלאך המוות (גולגולת עם כנפיים על החזה של אוליבר סייקס מלהקת- Bring me the Horizon). הקו המנחה היה - גדול ובולט, וכשראית מטאליסט עם קעקוע שרוול על כל היד בעצם הסתכלת על אדם שהתחייב לסגנון החיים הזה. ואני הערכתי את ההתחייבות הויזואלית הזו מאוד.
קעקועים בעולם ההיפ־הופ של שנות ה־2000 התאפיינו בעיקר בסגנון ריאליסטי שחור-אפור, סמלי דת או סמלי כנופיות וקעקועים טיפוגרפיים של מילים או משפטים משמעותיים. קעקועים שימשו לסצנת ההיפ־הופ ככלי נוסף לביטוי עצמי כמו אופנת הרחוב, המילים לשירים והגרפיטי. לאמינם למשל, יש על היד קעקוע של היילי (הבת שלו), שהיא גם נושא ליותר מ־20 שירים שלו. טופאק קיעקע על הבטן שלו קעקוע טיפוגרפי שכתוב בו "THUG LIFE" שהאות I מוחלפת בכדור של אקדח, מה שנותן רמז לתוכן של השירים שלו, לרקע ממנו הוא מגיע - וכמובן למוות שלו.
בתרבות הרוק, הפאנק והמטאל קעקועים היו בדרך כלל ציוריים וגדולים יותר פיזית, הסגנונות היו מאוד מגוונים אבל מוטיבים בולטים היו חיות (כמו סוסון הים על הרגל של רנדי בליית׳ מלהקת- Lamb of God),יצורי פנטזיה למיניהם כמו דרקונים, קעקועים יפניים (כמו דג הקוי בחצי השרוול של צ'סטר בנינגטון מלהקת- Linkin Park) וכמובן הרבה קעקועים סביב מוטיב המוות - גולגלות ושלדים, שדים ומלאך המוות (גולגולת עם כנפיים על החזה של אוליבר סייקס מלהקת- Bring me the Horizon). הקו המנחה היה - גדול ובולט, וכשראית מטאליסט עם קעקוע שרוול על כל היד בעצם הסתכלת על אדם שהתחייב לסגנון החיים הזה. ואני הערכתי את ההתחייבות הויזואלית הזו מאוד.
קעקועים בעולם ההיפ־הופ של שנות ה־2000 התאפיינו בעיקר בסגנון ריאליסטי שחור-אפור, סמלי דת או סמלי כנופיות וקעקועים טיפוגרפיים של מילים או משפטים משמעותיים. קעקועים שימשו לסצנת ההיפ־הופ ככלי נוסף לביטוי עצמי כמו אופנת הרחוב, המילים לשירים והגרפיטי. לאמינם למשל, יש על היד קעקוע של היילי (הבת שלו), שהיא גם נושא ליותר מ־20 שירים שלו. טופאק קיעקע על הבטן שלו קעקוע טיפוגרפי שכתוב בו "THUG LIFE" שהאות I מוחלפת בכדור של אקדח, מה שנותן רמז לתוכן של השירים שלו, לרקע ממנו הוא מגיע - וכמובן למוות שלו.
בתרבות הרוק, הפאנק והמטאל קעקועים היו בדרך כלל ציוריים וגדולים יותר פיזית, הסגנונות היו מאוד מגוונים אבל מוטיבים בולטים היו חיות (כמו סוסון הים על הרגל של רנדי בליית׳ מלהקת- Lamb of God),יצורי פנטזיה למיניהם כמו דרקונים, קעקועים יפניים (כמו דג הקוי בחצי השרוול של צ'סטר בנינגטון מלהקת- Linkin Park) וכמובן הרבה קעקועים סביב מוטיב המוות - גולגלות ושלדים, שדים ומלאך המוות (גולגולת עם כנפיים על החזה של אוליבר סייקס מלהקת- Bring me the Horizon). הקו המנחה היה - גדול ובולט, וכשראית מטאליסט עם קעקוע שרוול על כל היד בעצם הסתכלת על אדם שהתחייב לסגנון החיים הזה. ואני הערכתי את ההתחייבות הויזואלית הזו מאוד.
בכל פעם שאני בוחר קעקוע חדש חשוב לי שהעיצוב יהיה משמעותי בשבילי, אבל אני גם מאמין שקעקועים הם ביטוי ויזואלי שנועד להיות חרוט בזיכרון של אחרים ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהרבה פעמים אנשים אחרים זוכרים אותך על פיהם. לקח לי המון שנים להחליט מה יהיה הקעקוע הראשון שלי ואיזה סיפור ויזואלי אני רוצה לספר שייצג מספיק את מה שאני חושב ומרגיש, וכשאני מסתכל על קעקועים של אנשים אחרים אני מרגיש שאני יכול לשמוע חלק מסיפור החיים שלהם, כי מהמקום שאני מגיע ממנו, אם החלטת להתקעקע - ידעת שהביטוי הויזואלי הזה יהפוך להיות חלק מהזהות שלך עשרות שנים הלאה - אז חשוב שלקעקוע תהיה המון משמעות.
בכל פעם שאני בוחר קעקוע חדש חשוב לי שהעיצוב יהיה משמעותי בשבילי, אבל אני גם מאמין שקעקועים הם ביטוי ויזואלי שנועד להיות חרוט בזיכרון של אחרים ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהרבה פעמים אנשים אחרים זוכרים אותך על פיהם. לקח לי המון שנים להחליט מה יהיה הקעקוע הראשון שלי ואיזה סיפור ויזואלי אני רוצה לספר שייצג מספיק את מה שאני חושב ומרגיש, וכשאני מסתכל על קעקועים של אנשים אחרים אני מרגיש שאני יכול לשמוע חלק מסיפור החיים שלהם, כי מהמקום שאני מגיע ממנו, אם החלטת להתקעקע - ידעת שהביטוי הויזואלי הזה יהפוך להיות חלק מהזהות שלך עשרות שנים הלאה - אז חשוב שלקעקוע תהיה המון משמעות.
בכל פעם שאני בוחר קעקוע חדש חשוב לי שהעיצוב יהיה משמעותי בשבילי, אבל אני גם מאמין שקעקועים הם ביטוי ויזואלי שנועד להיות חרוט בזיכרון של אחרים ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהרבה פעמים אנשים אחרים זוכרים אותך על פיהם. לקח לי המון שנים להחליט מה יהיה הקעקוע הראשון שלי ואיזה סיפור ויזואלי אני רוצה לספר שייצג מספיק את מה שאני חושב ומרגיש, וכשאני מסתכל על קעקועים של אנשים אחרים אני מרגיש שאני יכול לשמוע חלק מסיפור החיים שלהם, כי מהמקום שאני מגיע ממנו, אם החלטת להתקעקע - ידעת שהביטוי הויזואלי הזה יהפוך להיות חלק מהזהות שלך עשרות שנים הלאה - אז חשוב שלקעקוע תהיה המון משמעות.
בכל פעם שאני בוחר קעקוע חדש חשוב לי שהעיצוב יהיה משמעותי בשבילי, אבל אני גם מאמין שקעקועים הם ביטוי ויזואלי שנועד להיות חרוט בזיכרון של אחרים ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהרבה פעמים אנשים אחרים זוכרים אותך על פיהם. לקח לי המון שנים להחליט מה יהיה הקעקוע הראשון שלי ואיזה סיפור ויזואלי אני רוצה לספר שייצג מספיק את מה שאני חושב ומרגיש, וכשאני מסתכל על קעקועים של אנשים אחרים אני מרגיש שאני יכול לשמוע חלק מסיפור החיים שלהם, כי מהמקום שאני מגיע ממנו, אם החלטת להתקעקע - ידעת שהביטוי הויזואלי הזה יהפוך להיות חלק מהזהות שלך עשרות שנים הלאה - אז חשוב שלקעקוע תהיה המון משמעות.
s02i01=צילום: UFO
s02i02=צילום: UFO